סיפור לידה של שרון, מוסיק ולילו

לילו פידל סורקיס (ליווי בלידה)

יום רביעי, חג שבועות, עברו 17 ימים מאז שמוסיק ואני יצאנו מהבית ביום ראשון לכיוון בית החולים ועדיין אני כאן. המון דברים קורים לי בזמן הזה ולימודים חדשים כל יום. הדברים החשובים ביותר כיום הם נשימות נכונות ואיטיות וקבלת המציאות כפי שהיא. אבל עכשיו אני רוצה לשתף אותך בכל המחשבות, הזיכרונות והדברים שקרו לנו מאז תחילת ההיכרות שלנו איתך ולהתחבר לחוויה ולמסע המקסים הזה של הלידה של לילו שהיית חלק בלתי נפרד ממנה וכמו שאת כבר יודעת, ממש חלק מהתהליך המשפחתי שלנו.

לפני שאתחיל רק אזכיר לך כמה אנחנו אוהבים אותך, אני עכשיו חושבת עלייך עם התלתלים שלך והחיוך הרחב ואני ממש יכולה לדמיין מזרקות בבתי מלוכה שעליהן מחייך לו קופידון ושולח חיצים של אהבה. זה ברור שהפסלים האלו היו חייבים להפוך לבני אדם וברור לי שאת אחת מהם. אז אני כבר לא זוכרת לפני כמה זמן הכרנו לנו, חודשיים אולי שלושה, ולמזלי לקח לי זמן מאוד קצר להבין איזו מתנה קיבלתי. המפגשים איתך שינו את התחושות הרעות, השיחות איתך חידדו את המחשבות והמגע שלך הזרים כוחות מחודשים לתפקוד.

הידע שלך במערכות הפנימיות של הגוף ותופעות הלוואי שלו גרמו לא להילחץ ממה שיש ופשוט נתנו לי להבין יותר את המערכת הפנימית שלי. הרפלקסולוגיה, השיאצו והחיזוק עם האבנים הביאו אותי לתודעה אחרת וחיבור מקסים עם לילו כשעוד שחתה לה בנהר החיים של שתינו. הרגישות שלך גם למצבים הפיסיים וגם לנפשיים והרגשיים מדהימים אותי עד היום. תמיד המילה הנכונה, תמיד המגע המתאים, פשוט מחמם לי עכשיו את הלב. יש מן רגעים שאני רוצה לחזור על הכול מחדש וללדת את לילו כל יום שוב ושוב, וכמובן שאת חלק מהתהליך הזה (האמת, עכשיו שאני שוכבת לי במיטת בית החולים ועצם הזנב שלי כבר צועקת הצילו מרוב שכיבה וישיבה, הייתי מתה להרגיש את הלחיצות שלך כדי להקל עליי).

החיבור שלך גם עם אמא שלי ומוסיק מרגש. הבקשה שלך שהם יהיו בחלק מהמפגשים לשיחה וללמוד את העיסויים והנשימות הייתה כל כך חשובה לכולנו, ומדהים איך עד שהגעת ללידה כל אחד מהם בזמנו ידע בדיוק מה לעשות, איפה ללחוץ ולהקל עליי בזמן צירים שהלכו והתגברו. והנה הגיע לו יום הלידה, וגם שלא יכלה להיות ללא התערבויות רפואיות הייתה חוויה מדהימה, ולמרות רעלת ההיריון אני שמחה שלא בחרתי בניתוח קיסרי וידעתי מבפנים שהכול יעבור טוב ושלילו חייבת להגיע אלינו דרך תעלת האושר והחיים.

אני נזכרת עכשיו בזמן הלידה, הצירים הכואבים, הישיבה תחת מים, החופשיות להיות לידך ערומה ולהרגיש טבעי כל כך, הנוחות שאת משרה פשוט נפלאה, איך בזכותך הצלחתי לעבור את הכאבים של 5 שעות צירים, איך התמיכה שלך הקלה על כל כאב ונתנה לו לעבור בצורה נכונה שהכול אפשרי. והיום כשאני שוכבת עם אי ספיקת לב, אני מודה לך אפילו יותר על זה שלא וויתרת באלגנטיות ובשקט שלך על לנשוף כמו בלון בזמן הלחיצות. לילו יצאה כל כך ברורה, אני ללא בעיות תפרים, ואוי ואבוי ללב אם הייתי עוצרת עוד נשימה.

נעמה מקסימה שלנו, כבר הודענו לכל מי שחפצה ללדת עלייך ועל המקצועיות שלך ובכלל על מי שאת. ואם דולה באה מהמקור של אישה עוזרת לאישה, אז אנחנו מעניקים לך כנפיים של דולה כמלאך שעוזר לאישה.

אוהבים אותך כל כך, תודה לך על הכול,

שרון ולילו.

סיפורי לידה