נעמה גבאי: ריפוי שמאני, שפת האור, רויאל ג'מס (פירמידה)

כתבו לי מייל: namigab@gmail.com

ניתן לשלוח הודעה בווטס-אפ לנייד: 33624400096+

 



סיפור לידה של גיא

 

ליווי לידה גיאזה הריון ראשון שלי, היה לי רצון גדול מאוד ללדת באופן טבעי ללא התערבויות רפואיות או אמצעים תרופתיים. רציתי שהלידה הראשונה שלי תהיה חוויה חיובית, וידעתי שאני רוצה לחוות חוויית לידה טובה ומעצימה. בחודש חמישי כבר חיפשנו דולה שתלווה את הלידה. לנעמה הגענו אחרי שראיתי את תמונתה באתר של "אמא אדמה" ומייד הרגשנו שהיא תתאים לנו. אכן, אחרי הפגישה איתה כבר ידענו שהיא תלווה אותנו כשיגיע הרגע.


בפגישה שלפני הלידה עם נעמה תרגלנו תנוחות להקלה על כאבי הצירים, להתמודדות עם הצירים בבית, ותיאמנו עמדות לקראת הלידה. אני קיוויתי להגיע לבית החולים במצב שבו כבר אין מה לקחת אפידורל, כי לא האמנתי שאוכל לסרב לו. וגם אמרתי לנעמה שאני אלד לפני התאריך, בתגובה היא אמרה שיש עוד זמן ועוד לידות לפני. קבענו טיפול לשבוע הבא.


ב 30.6 בשעה 1:14 בלילה הרגשתי פקיעת מים שם למטה, ורצתי לשירותים. ישבנו וניסינו להבין מה קרה פה בדיוק. עד שאמרתי – נראה לי שהלידה מתחילה...


התקשרתי לנעמה (בעיקר להגיד שצדקתי) ותוך כדי השיחה הרגשתי את הציר הראשון. התרגשתי מאוד, זו בהחלט ההתחלה של הלידה, מאוד קיוויתי שהכול ילך בסדר ובטוב. התחילו צירים די חלשים ולא סדירים, התחלתי לתזמן ולהתרגל לצירים ובעיקר, להכניס את כל מה שלא הכנתי עד אז לתיק של בית החולים...


את הצירים העברתי בהתחלה במיטה, אחר כך בכל רחבי הבית, כשבכל ציר אני נשענת קדימה על משהו, ומסובבת את האגן או מקפצת על כדור הפיזיו. בהפסקות בין הצירים נעזרתי בספר "לידה פעילה" על מנת למצוא תנוחות חדשות לצירים, ולשאוב השראה של הדקה האחרונה. תוך כדי רפרוף בספר, ראיתי שהקאות יכולות להעיד על התקדמות מהירה של הלידה, ואני אכן הקאתי מספר פעמים במהלך הלילה. זה היה בסביבות השעה חמש בבוקר, והחלטתי להעיר את יעקב ולנסוע לבית החולים.


בערך בשעה שש יצאנו לכיוון בית החולים "מאיר". בשלב זה הצירים היו תכופים וחזקים, ומייד הסכמתי לקבלת אפידורל כשאגיע לחדר הלידה. בקבלה עשו לי מייד מוניטור ובדיקה של רופאה גילתה שאני בפתיחה של 5 ס"מ. יעקב התקשר לנעמה, שביקשה ממנו שלא אתחיל עם האפידורל לפני שהיא מגיעה.


הכניסו אותי לאחד מחדרי הקבלה להמתין לחדר לידה. באותו שלב גם נעמה הגיעה, ומאוד שמחתי לראות אותה. מהכניסה למחלקת יולדות, הייתי כבר בשלב שהצירים היו מאוד חזקים וארוכים והכאב היה כמעט בלתי נסבל, יעקב עזר מאוד במהלך כל ציר, אבל אני כבר סבלתי מאוד. נעמה מייד הקלה עלי את הכאב, נתנה לי קצת טיפות ארניקה, ריססה סביבי בשמן הדרים, ותמכה בי בזמן הצירים. בעצם בשלב זה, הצירים נעשו נסבלים יותר בעזרתה.


פה כבר לא הייתי מודעת לזמן שחולף, כשהודיעו לנו שיש חדר לידה פנוי בשבילי, מייד עברנו אליו. את פנינו קיבלה המיילדת עידית, בשלב זה כבר הייתי בפתיחה של 8 ס"מ. כשהמיילדת שאלה אם אני רוצה אפידורל או ללדת, אמרתי ללדת!


מייד עליתי למיטה שכוונה כך שאוכל לעמוד על הברכיים ולהישען על גב המיטה. המיילדת נתנה לי להשתמש בגז צחוק, ויעקב החזיק אותו כל הזמן לידי, כדי שאוכל לשאוף ממנו. נעמה עמדה מאחורי ותמכה בי לאורך הצירים, בעיסוי ובטיפות משמן הדרים. לאחר כמה צירים נעמה אמרה שהתינוק לא ירד מספיק, והציעה לעבור לתנוחת כריעה לכמה צירים כדי לעזור לו לרדת. היא ויעקב תמכו בי משני הצדדים והעברתי כמה צירים בתנוחה הזו, שלא האמנתי שאני אוכל לבצע. זה עזר, והתינוק ירד למטה.


חזרתי לתנוחה על הברכיים ונחתי קצת. הייתה הפוגה בצירים והבנתי שעוד מעט יתחילו צירי הלחץ. לאחר כמה לחיצות ביקשתי להרגיש את הראש של התינוק, והרגשתי את החלק העליון של הראש שלו, שהיה בפתח. אני חושבת שגם הייתה לו קצת ירידת דופק, כי המיילדת נתנה לי חמצן באיזה שהוא שלב, אבל אף אחד לא הלחיץ, ואני המשכתי ללחוץ בכל ציר. בסוף, יצא הראש, ואחריו הגוף של התינוק המתוק שלי.
המיילדת הניחה את התינוק עלי, יעקב חתך את חבל הטבור, ואחרי שהמיילדת ניקתה את התינוק והחזירה אותו אלי, הנקתי אותו קצת, בהדרכתה של נעמה. זה היה הדבר שהיה לי הכי חשוב, לקבל את התינוק אלי מייד לאחר לידה ולהניק אותו. אני מרגישה שהיה לי מזל גדול לחוות את התחושות העוצמתיות הללו.


נעמה, לא הייתי עושה את זה טבעי כמו שרציתי בלעדייך. עזרת לי להגשים חלום.
זהו, אנחנו משפחה. 

 

סיפורי לידה

 

קריאה מומלצת לאישה בהריון:

 

זקוקה למגע תומך בהריון? רפלקסולוגיה לתמיכה בהריון

מה יכול להועיל לך בלידה? רפלקסולוגיה כעזר בלידה

 

למדי כיצד דולה מסייעת לך: חשיבותה של דולה בלידה

על שירות ליווי בלידה: דולה

 

דברים שכדאי לדעת על: ניתוק/ חיתוך חבל הטבור בלידה

הלידה מנקודת מבט של התינוק: חווייתו של תינוק בלידה

xhtml | css | כל הזכויות שמורות © 2006-2027 דרך אור נעמה גבאי