תודות וחוויות

נעמה יקרה (ביותר)

צירופי מקרים בחיים מעידים על כך שהכול קורה כפי שאמור להיות. אנחנו פוגשים את האנשים הנכונים ביותר עבורנו שיעזרו לנו לצעוד קדימה ולעבור מכשולים שנראים בלתי אפשריים...

את אסף החלטתי ללדת טבעי. בדרך הטבע, כדרך האישה, בדרך הגוף המדהים הזה שלנו. למצות את היכולת המדהימה הזו של הגוף להוציא את התינוק שגדל בתוכו תשעה חודשים. להרגיש את החוויה. לשלוט עליה. לסמוך על הגוף ולא רק על רפואת חדר הלידה...

אני אישה חרדתית, לאחר טראומות שונות וחינוך שמרני קשה. לפני כשנה וחצי, בלידת בתי הבכורה שתחיה, הייתי חסרת ביטחון, מלאה בפחדים ובמחשבות אימתיות, סגרתי את גופי, את רחמי ואת ליבי...

לידה שלישית, אני יודעת כבר למה לצפות, ועולה המחשבה שסביר להניח שיהיה יותר קל. לידה שלישית בשש שנים, המערכת הרבה יותר גמישה... יחד עם זאת, אני אומרת לעצמי, כל לידה זה משהו אחר. אי אפשר לדעת.

 אנחנו מכירות מילדות, עברנו אינספור חוויות משותפות ושיחות אל תוך הלילה. כשסיפרתי שאני בהריון שמחת כמעט כמוני... ונראה שהיה לשתינו ברור שאת הולכת להיות חלק בלתי נפרד מההיריון והלידה האלה.

במהלך ההיריון עשית הכול כדי להקל על החלקים הפחות נעימים שלו (עצירות, בצקות, טחורים...) בטיפולים, ולפעמים בחרת סתם לפנק את ההריונית המקטרת...

נעמה היקרה מכל,

אני כבר הרבה זמן מנסה לכתוב לך וכל פעם מתחילה מחדש, לא יודעת איך להודות לך...

את הרומן בנינו התחלנו די מאוחר, בשלב הסופי של ההיריון אבל איך אומרים?? "עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.."

הגעתי אליך, לא ממש בטוחה שזה מה שאני רוצה איתי בלידה אבל כבר במפגש הראשון איתך הבנתי שאם אני מחליטה כן לקחת דולה זו תהיה רק את!

כמה רגעים לפני: תמיד ידעתי שאני רוצה ללדת ללא אפידורל, לא היה לי מושג איך זה נקרא או איך עושים את זה אבל הייתי בטוחה שאני יולדת בלי אפידורל. בחודשים הראשונים להיריון התחלתי לבדוק איך עושים את זה והבנתי שקוראים לזה 'לידה טבעית' שהמשמעות שלה היא ללא התערבויות רפואיות בכלל.

לפני שאביא בפניכם את סיפור לידתו של כפיר, אתן קצת רקע: כפיר הוא ילד שלישי. כן, אני יודעת, כבר הייתי בחוויה הזאת בעבר. פעמיים. ועם זאת הייתה זו חוויה כל כך שונה. הופתעתי לגמרי. ההיריון היה קשה בהרבה מקודמיו. הערכת המשקל רמזה על עובר גדול יותר מקודמיו. ההיריון נמשך זמן רב מקודמיו. חששותיי היו גדולות מבעבר. פחדתי מהלידה יותר מבעבר. נעמה, את עזרת לי מאוד להחזיר את אמוני בגופי ובכוחי, ועל כך תודה גדולה !!! ולסיפור...

חווית הלידה שלי (מחשבות, הרהורים, הרבה אמונה בתהליך הטבעי ותודה גדולה לנעמה הדולה)
לכתוב על חווית הלידה... וואו... מוזר.
אני בדרך כלל בן אדם של מילים. הן תמיד נכתבות לי כך מאליהן, גם כשאין ממש על מה לכתוב.
ועכשיו – יש כל-כך הרבה על מה, אבל אין לי מילים.
אין מילים שיכולות לתאר את עוצמת החוויה הזאת.
אין מילים שמסוגלות להכיל את הפלא הזה, את הקסם...

נשים רבות רוצות לשמוע כמה שיותר סיפורי לידה לפני לידתן הראשונה. אחרי הלידה, נשים רבות רוצות לחלוק את חווייתן האישית עם נשים אחרות. ובכן, זה סיפור הלידה שלי. אני מודה על ההזדמנות לספר אותו בפניכן, ואני מקווה שתרוויחו מכך לא פחות ממה שאני מרוויחה בכתיבתו.

נעמה היקרה,

לא האמנתי שיגיע היום בו אכתוב את סיפור הלידה שלי, הייתי בטוחה שאמות לפני כן... הגעתי אלייך דרך האינטרנט ללא כל המלצה, מפוחדת ומבוהלת מתהליך הלידה ובכלל מההיריון עד שהגעתי לחודש מתקדם רק אז הבנתי מה "עשיתי" לעצמי. הייתי בסוג של הכחשה... לאחר שיחת היכרות איתך יצאתי קצת רגועה אבל מהר מאוד זה עבר, הייתי צריכה אותך לידי כל הזמן כמו עירוי...

חודש עבר. אני יושבת ומסתכלת על האוצר היקר שלי- אלון, ונזכרת בלידה. הלידה שכל כך חששתי ממנה ובזכותך נעמה זו הייתה הלידה המשמעותית ביותר עבורי. לא האמנתי שאני מסוגלת לעבור חוויה כזו ב"קלות" כזו.

עד שבוע 36 הייתי בהדחקה לקראת הלידה ואיך שהזמן התקרב התחלתי להרגיש לחוצה. בשיחה עם אחות טיפת חלב עלתה לאוויר המילה 'דולה', מילה ששמעתי אך לא תיארתי שגם אני יכולה להיעזר באחת "כזו". לא פסלתי והתחלתי לקרוא באתרים שונים. האתר שלך תפס את עיניי.

נדיר לפגוש בחיים אנשים עם לב גדול ופתוח, ונדיר יותר לפגוש אנשים המוכנים לתת מכול ליבם. לשמחתנו הרבה החיים זימנו לנו לפגוש אותך ואת ניחנת בשתי היכולות הללו! נעמה, נדיר לפגוש אנשים כמוך!

אנו מודים לך מעומק ליבנו על הלב שלך, הנתינה שלך, העידוד והחיוך לאורך כל הדרך ובמיוחד בלידה. היית לנו למקור עידוד, תמיכה ועוצמה. הדלקת בנו את הכוח להמשיך, להתמיד ולמצוא בתוכנו את הכוחות להמשיך. לא ברור לנו כיצר היינו עוברים את הלידה בלעדייך! את מקור לעוצמה ועמידות נדיר! "סופר דולה"! המילים קטנות מלהכיל את מה שנתת לנו! את מתנה לכל זוג שבוחר בך כמדריכה וכדולה ומתנה ענקית למי שזוכה בך כחברה למסע החיים!

תודה גדולה גדולה, חיבוק ענקי ונשיקות, אוהבים ומוקירים,

שרון, גלעד וגיא.

יום רביעי, חג שבועות, עברו 17 ימים מאז שמוסיק ואני יצאנו מהבית ביום ראשון לכיוון בית החולים ועדיין אני כאן. המון דברים קורים לי בזמן הזה ולימודים חדשים כל יום. הדברים החשובים ביותר כיום הם נשימות נכונות ואיטיות וקבלת המציאות כפי שהיא. אבל עכשיו אני רוצה לשתף אותך בכל המחשבות, הזיכרונות והדברים שקרו לנו מאז תחילת ההיכרות שלנו איתך ולהתחבר לחוויה ולמסע המקסים הזה של הלידה של לילו שהיית חלק בלתי נפרד ממנה וכמו שאת כבר יודעת, ממש חלק מהתהליך המשפחתי שלנו.