תודות וחוויות

לקוחות מספרים על התנסותם עם טיפולים "מרחוק", עם גרידים של שפת האור ופירמידה של רויאל ג'מס, ועל תהליך הגדילה והריפוי שהם עברו ועדיין עוברים...

אל נעמה הגעתי ממש במקרה, במהלך ההיריון הראשון שלי, דרך קבוצה בפייסבוק. חיפשתי משהיא שתעזור לי עם הנפיחות הגדולה שיש לי ברגליים ומצאתי המלצות חמות עליה.

החלטתי לקבוע תור...

מאתגר לתאר במילים את החוויה שעברתי מאז שנפגשו דרכיי עם נעמה.
הכול התחיל בחיפוש פשוט בגוגל... מהר מאוד מצאתי את נעמה וקראתי את האתר הקסום שלה עד תום...

נעמה היקרה, אני כותבת לך על ההרגשה שליוותה את הגוף שלי במהלך הטיפולים שקיבלתי מידך המופלאות, מלאות האנרגיה המרפאה...

את נעמה הכרתי כאשר הייתי בהריון החמישי שלי. הייתי בתקופה לא טובה, וההיריון הרגיש לי כמעמסה. לא ידעתי איך אני עוברת אותו מבלי להשתגע...

מסע ההריון והלידה שלי, של נעמה ושל הדר התחיל בשיחת טלפון, נואשת, מלאת חרדה, לאחר עוד לילה ללא שינה. בחודש רביעי להריון כל לילה התפללתי לאלוהים להתעורר בבוקר ולגלות שהכל היה רק חלום רע...

נעמה היקרה, אני רוצה להודות לך כל כך מעומק הלב על מפגש עוצמתי ומשנה כיוון בעבורי, הבנתי מאוד את המחירים שהגוף שלי כבר משלם על חוסר האיזון של בין קבלה ונתינה, וזה היה מפגש פוקח עיניים. שיתפתי את בן זוגי אתמול כשחזרתי הביתה ממך, והתייעצתי על איך להוריד הילוך ואיך לתת לעצמי לגיטימציה לנוח. מודה לך על יכולת ההקשבה הרגישה והמופלאה שלך ועל המתנות שאת מפזרת בדרך שלך...

נעמה יקירתי...

בפעם השניה ... אין לי מילים להודות לך על הליווי המדהים לאורך כל ההריון החל משבוע 4!!!! חחח... לא אשכח איך יצאתי מבדיקה והדבר הראשון שהיה לי ברור שאני צריכה לעשות זה לשריין אותך...

לפני הכל... אני רוצה לומר בשמי ובשם בן זוגי תודה ע-נ-ק-י-ת לנעמה על הליווי החם מלפני הלידה, בלידה ואחריה.

לנעמה הגעתי לאחר ששוטטתי באינטרנט בחיפוש אחר דולה היות ורציתי לנסות לעבור לידה בתהליך טבעי.

היי נעמה,
רציתי להודות לך על הטיפול הקסום שעברתי אצלך במהלך ההיריון...

הגעתי אליך בשבוע ה-15 להריון (בערך), מלאה חששות ודאגות. המניע הראשון לביקור היה מתוך צורך גופני מטריד ודחוף: כאב גב עז ממנו סבלתי שהשפיע על כל התפקוד הפיזי שלי...

נעמה היקרה!
לפני שבועיים ילדתי את בתי הבכורה - אילה. במהלך ההריון וככל שהתקדם - הרגשתי שגופי הולך ומתעייף וקצת מאבד מהאנרגיות והכוחות שהייתי רגילה אליהם...

הריון ראשון ורק בחודש השמיני התחלתי לקלוט שזהו! זה קורה! אני בהריון ואוטוטו יולדת.
התחלתי לחשוב על הלידה והחלטתי שאני רוצה איזשהו צ'ופר בשבילי ללידה. ההתלבטות הייתה בין מלונית לדולה ולבסוף נעמה נבחרה בדוז פואה.

זה היה ההריון השני שלי, שהפתיע אותנו והגיע באופן לא ממש מתוכנן. בני הגדול היה בן שנה וחצי והזכרונות שהיו לי מהלידה שלו היו לא פשוטים...

נעמה יקרה
אין לי מילים לתאר עד כמה אני שמחה שפגשתי אותך,
כפי שאת יודעת את בתי הגדולה, שירה, ילדתי בניתוח קיסרי (מצב עכוז). דביר היה במצג ראש ואני שרציתי לחוות לידה רגילה, החלטתי שאעשה הכל בכדי למנוע שוב לידה בניתוח קיסרי...

סיפור הלידה של שחר מתחיל שלוש שנים קודם לכן בלידה של נגה. הגענו לחדר לידה עם פתיחה של שלושה ס"מ בבוקר, קיבלתי אפידורל ומאותו הרגע להפתעתי הרגליים היו משותקות ולא יכולתי לזוז. כל מה שלמדנו בקורס הכנה ללידה של הקופה פרח לנו מהראש...

אתחיל מהסוף - מיכלי שלנו נולדה והביאה המון אור ואהבה אל ביתנו. תינוקת מדהימה באישיותה (כפי שכבר הרגשתי כשעוד היתה בתוכי) ומהממת ביופיה.

אל נעמה הגעתי דרך המלצה חמה של חברה שילדה את בנה השלישי עם נעמה כדולה מלווה וחשוב היה לי שלבן זוגי ולי תהיה חוויה חיובית משותפת מהלידה, בניגוד לשתי הלידות הקודמות שם הייתי לבדי במערכה...

זה הריון ראשון שלי, היה לי רצון גדול מאוד ללדת באופן טבעי ללא התערבויות רפואיות או אמצעים תרופתיים. רציתי שהלידה הראשונה שלי תהיה חוויה חיובית, טובה ומעצימה. בחודש חמישי כבר חיפשנו דולה שתלווה את הלידה...

נעמה יקרה (ביותר)

צירופי מקרים בחיים מעידים על כך שהכול קורה כפי שאמור להיות. אנחנו פוגשים את האנשים הנכונים ביותר עבורנו שיעזרו לנו לצעוד קדימה ולעבור מכשולים שנראים בלתי אפשריים...

את אסף החלטתי ללדת טבעי. בדרך הטבע, כדרך האישה, בדרך הגוף המדהים הזה שלנו. למצות את היכולת המדהימה הזו של הגוף להוציא את התינוק שגדל בתוכו תשעה חודשים. להרגיש את החוויה. לשלוט עליה. לסמוך על הגוף ולא רק על רפואת חדר הלידה...

אני אישה חרדתית, לאחר טראומות שונות וחינוך שמרני קשה. לפני כשנה וחצי, בלידת בתי הבכורה שתחיה, הייתי חסרת ביטחון, מלאה בפחדים ובמחשבות אימתיות, סגרתי את גופי, את רחמי ואת ליבי...

לידה שלישית, אני יודעת כבר למה לצפות, ועולה המחשבה שסביר להניח שיהיה יותר קל. לידה שלישית בשש שנים, המערכת הרבה יותר גמישה... יחד עם זאת, אני אומרת לעצמי, כל לידה זה משהו אחר. אי אפשר לדעת.

 אנחנו מכירות מילדות, עברנו אינספור חוויות משותפות ושיחות אל תוך הלילה. כשסיפרתי שאני בהריון שמחת כמעט כמוני... ונראה שהיה לשתינו ברור שאת הולכת להיות חלק בלתי נפרד מההיריון והלידה האלה.

במהלך ההיריון עשית הכול כדי להקל על החלקים הפחות נעימים שלו (עצירות, בצקות, טחורים...) בטיפולים, ולפעמים בחרת סתם לפנק את ההריונית המקטרת...

נעמה היקרה מכל,

אני כבר הרבה זמן מנסה לכתוב לך וכל פעם מתחילה מחדש, לא יודעת איך להודות לך...

את הרומן בנינו התחלנו די מאוחר, בשלב הסופי של ההיריון אבל איך אומרים?? "עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.."

הגעתי אליך, לא ממש בטוחה שזה מה שאני רוצה איתי בלידה אבל כבר במפגש הראשון איתך הבנתי שאם אני מחליטה כן לקחת דולה זו תהיה רק את!

כמה רגעים לפני: תמיד ידעתי שאני רוצה ללדת ללא אפידורל, לא היה לי מושג איך זה נקרא או איך עושים את זה אבל הייתי בטוחה שאני יולדת בלי אפידורל. בחודשים הראשונים להיריון התחלתי לבדוק איך עושים את זה והבנתי שקוראים לזה 'לידה טבעית' שהמשמעות שלה היא ללא התערבויות רפואיות בכלל.

לפני שאביא בפניכם את סיפור לידתו של כפיר, אתן קצת רקע: כפיר הוא ילד שלישי. כן, אני יודעת, כבר הייתי בחוויה הזאת בעבר. פעמיים. ועם זאת הייתה זו חוויה כל כך שונה. הופתעתי לגמרי. ההיריון היה קשה בהרבה מקודמיו. הערכת המשקל רמזה על עובר גדול יותר מקודמיו. ההיריון נמשך זמן רב מקודמיו. חששותיי היו גדולות מבעבר. פחדתי מהלידה יותר מבעבר. נעמה, את עזרת לי מאוד להחזיר את אמוני בגופי ובכוחי, ועל כך תודה גדולה !!! ולסיפור...

חווית הלידה שלי (מחשבות, הרהורים, הרבה אמונה בתהליך הטבעי ותודה גדולה לנעמה הדולה)
לכתוב על חווית הלידה... וואו... מוזר.
אני בדרך כלל בן אדם של מילים. הן תמיד נכתבות לי כך מאליהן, גם כשאין ממש על מה לכתוב.
ועכשיו – יש כל-כך הרבה על מה, אבל אין לי מילים.
אין מילים שיכולות לתאר את עוצמת החוויה הזאת.
אין מילים שמסוגלות להכיל את הפלא הזה, את הקסם...

נשים רבות רוצות לשמוע כמה שיותר סיפורי לידה לפני לידתן הראשונה. אחרי הלידה, נשים רבות רוצות לחלוק את חווייתן האישית עם נשים אחרות. ובכן, זה סיפור הלידה שלי. אני מודה על ההזדמנות לספר אותו בפניכן, ואני מקווה שתרוויחו מכך לא פחות ממה שאני מרוויחה בכתיבתו.

נעמה היקרה,

לא האמנתי שיגיע היום בו אכתוב את סיפור הלידה שלי, הייתי בטוחה שאמות לפני כן... הגעתי אלייך דרך האינטרנט ללא כל המלצה, מפוחדת ומבוהלת מתהליך הלידה ובכלל מההיריון עד שהגעתי לחודש מתקדם רק אז הבנתי מה "עשיתי" לעצמי. הייתי בסוג של הכחשה... לאחר שיחת היכרות איתך יצאתי קצת רגועה אבל מהר מאוד זה עבר, הייתי צריכה אותך לידי כל הזמן כמו עירוי...

חודש עבר. אני יושבת ומסתכלת על האוצר היקר שלי- אלון, ונזכרת בלידה. הלידה שכל כך חששתי ממנה ובזכותך נעמה זו הייתה הלידה המשמעותית ביותר עבורי. לא האמנתי שאני מסוגלת לעבור חוויה כזו ב"קלות" כזו.

עד שבוע 36 הייתי בהדחקה לקראת הלידה ואיך שהזמן התקרב התחלתי להרגיש לחוצה. בשיחה עם אחות טיפת חלב עלתה לאוויר המילה 'דולה', מילה ששמעתי אך לא תיארתי שגם אני יכולה להיעזר באחת "כזו". לא פסלתי והתחלתי לקרוא באתרים שונים. האתר שלך תפס את עיניי.

נדיר לפגוש בחיים אנשים עם לב גדול ופתוח, ונדיר יותר לפגוש אנשים המוכנים לתת מכול ליבם. לשמחתנו הרבה החיים זימנו לנו לפגוש אותך ואת ניחנת בשתי היכולות הללו! נעמה, נדיר לפגוש אנשים כמוך!

אנו מודים לך מעומק ליבנו על הלב שלך, הנתינה שלך, העידוד והחיוך לאורך כל הדרך ובמיוחד בלידה. היית לנו למקור עידוד, תמיכה ועוצמה. הדלקת בנו את הכוח להמשיך, להתמיד ולמצוא בתוכנו את הכוחות להמשיך. לא ברור לנו כיצר היינו עוברים את הלידה בלעדייך! את מקור לעוצמה ועמידות נדיר! "סופר דולה"! המילים קטנות מלהכיל את מה שנתת לנו! את מתנה לכל זוג שבוחר בך כמדריכה וכדולה ומתנה ענקית למי שזוכה בך כחברה למסע החיים!

תודה גדולה גדולה, חיבוק ענקי ונשיקות, אוהבים ומוקירים,

שרון, גלעד וגיא.

יום רביעי, חג שבועות, עברו 17 ימים מאז שמוסיק ואני יצאנו מהבית ביום ראשון לכיוון בית החולים ועדיין אני כאן. המון דברים קורים לי בזמן הזה ולימודים חדשים כל יום. הדברים החשובים ביותר כיום הם נשימות נכונות ואיטיות וקבלת המציאות כפי שהיא. אבל עכשיו אני רוצה לשתף אותך בכל המחשבות, הזיכרונות והדברים שקרו לנו מאז תחילת ההיכרות שלנו איתך ולהתחבר לחוויה ולמסע המקסים הזה של הלידה של לילו שהיית חלק בלתי נפרד ממנה וכמו שאת כבר יודעת, ממש חלק מהתהליך המשפחתי שלנו.