ניתוק/ חיתוך חבל הטבור בלידה

מאת נעמה גבאי

חיתוך חבל הטבור בחדר לידה ניתוק/ חיתוך מאוחר של חבל הטבור מעניק תועלת רבה הן לתינוק והן לאם: מאפשר ליילוד לקבל את אספקת הדם הנדרשת לו (נפח דם, ברזל, חמצן), מעודד את פליטת השליה החוצה ביתר קלות ובלא הסתכנות שחתיכות ממנה יישארו בתוך הרחם, מפחית סיכון אובדן דם לאם. ההעדפה היא, ניתוק חבל הטבור אחרי שהפסיק לפעום.

חיתוך מוקדם של חבל הטבור מפחית את כמות כדוריות הדם האדומות שהיילוד מקבל בלידה ביותר מ-50%, מפחית את נפח הדם של היילוד ב-25% עד 40%, גורם למחסור של פלסמה בדם, מחסור בברזל, ומחסור בחמצן (היפוקסיה).

מדוע כדאי להשהות את חיתוך חבל הטבור?

היילוד זקוק לדם שעובר אליו מהשליה. נפח הדם מהשליה מגביר את מלאי הברזל הנחוץ לו, ומפחית את הסיכוי ללקות באנמיה בינקותו. הברזל חשוב להתפתחות תקינה של המוח בחודשים הראשונים לאחר הלידה, ואין לו תחליף חיצוני. גם לא בהנקה. אין שום יתרונות בחיתוך מוקדם של חבל הטבור נהפוך הוא: הדבר יכול להזיק לתינוק ולהכניסו למצוקה מיותרת.

בחדר הלידה הופכים את חיתוך חבל הטבור למעין טקס ידידותי ונחמד, בו האב מרגיש שותף לתהליך הלידה. המיילדת שואלת אותו אם ברצונו לחתוך את חבל הטבור מייד עם צאת היילוד (זאת כמובן אחרי שהצמידו את הקליפסים לחבל הטבור ועצרו את זרימת הדם). האב הנרגש, שעוד לא הספיק לעכל את חוויית הלידה ולהסתכל על בנו/ בתו, ממהר לחתוך את חבל הטבור מתוך אמונה שזה הדבר הנכון לעשותו.

למה למהר?

יש תחושה שדבר נורא יתרחש אם לא יחתכו מייד את חבל הטבור, ויפרידו את התינוק מהמקור שסיפק לו הזנה וחמצן במשך תשעה חודשים: השליה. חישבו על כך, השליה הזינה וכלכלה את התינוק במשך תשעה חודשים, האם באמת נחוץ לנתק אותו מהשליה באופן פתאומי ואגרסיבי כל כך? מדוע המחשבה שמייד עם צאת התינוק לעולם נגמר בבת אחת תפקידה של השליה?

כמו שהריון הוא תהליך ארוך, בו מבשיל העובר לקראת צאתו לעולם, וכמו שלידה היא תהליך הנמשך שעות, כך גם מעבר התינוק לעולם הוא תהליך הדרגתי. השליה ממשיכה להזין את היילוד בחמצן דרך חבל הטבור, גם לאחר שהגיח החוצה לאוויר העולם. יותר מזה: תפקידה כעת הוא לספק ליילוד את נפח הדם הנחוץ לו, רמה מספקת של כדוריות דם אדומות ופלסמה. השליה מסיימת את תפקידה כאשר חבל הטבור מפסיק לפעום.

האומנם נחוץ איסוף דם טבורי?

לאחרונה נוספה סיבה "הגיונית" נוספת לחיתוך מוקדם של חבל הטבור: איסוף דם טבורי. הטענה הרווחת היא, שדם טבורי יכול לשמש את התינוק מאוחר יותר בחייו בשעת צורך, או לשמש אדם אחר שסוג הדם שלו תואם. הרבה מדובר על חשיבות תאי גזע אלה, וכמה גדולה יכולה להיות תרומתם למחלות קשות. אבל רגע! התאים האלה שייכים ליילוד! הוא זקוק להם. כשהם נלקחים ממנו בעת הלידה, זה פשוט לשדוד ממנו חומר חיוני להמשך התפתחותו וגדילתו.

עלינו להבין שתהליך של לידה טבעית הוא מושלם ויש סיבה להתרחשות דברים כפי שהם. אל לנו להתערב בתהליך ולחשוב שאנו חכמים יותר מהטבע. לשליה יש תפקיד מרכזי וחשוב במהלך ההריון ובמהלך הלידה, ותפקיד זה מגיע לסיומו רק כשחבל הטבור מפסיק לפעום. השליה מסייעת ליילוד לקבל את כמות החמצן לה הוא זקוק, בזמן שהוא מנסה לקחת את הנשימות הראשונות שלו ולמלא את ריאותיו באוויר.

לסיכום

באתר clampingcord.com טוענים שחיתוך מוקדם של חבל הטבור יכול לגרום להשפעות מזיקות ליילוד כמו: אוטיזם, אנמיה, הפרעות מנטאליות, נזק מוחי כתוצאה מהיפוקסיה (מחסור בחמצן). הנחות אלה הגיוניות בהתחשב בעובדה שמונעים מהתינוק כחצי מאספקת הדם אותה הוא אמור לקבל.

מחקרים שנעשו על חיתוך חבל הטבור אינם מוכיחים באופן חד משמעי שניתוק/ חיתוך מאוחר של חבל הטבור גורם לפוליציטמיה (ריבוי כדוריות דם אדומות), יתר בילירובין בדם (צהבת יילודים) והשפעות שליליות אחרות.

ניתוק/ חיתוך מאוחר של חבל הטבור חובק בתוכו יתרונות עצומים לאם וליילוד, זהו תהליך טבעי שאין להתערב בו. בני האדם הם היחידים בעולם שממהרים לחתוך את חבל הטבור, אף חיה אחרת בטבע אינה פוגעת בתהליך טבעי זה של הלידה. חישבו מה יועיל לתינוק שלכם, מה יהיה הטוב ביותר עבורו.

המידע המובא במאמר זה הסתמך על המקורות הבאים:

Cord Clamping - Please Wait! Midwifeinfo, the independent internet source for natural women’s health information

Gupta R, Ramji S. Effect of delayed cord clamping on iron stores in infants born to anemic mothers: a randomized controlled trial. Indian Pediatr 2002 Feb;39(2):130-5

Ibrahim HM, Krouskop RW, Lewis DF, Dhanireddy R. Placental transfusion: umbilical cord clamping and preterm infants. J Perinatol Sep 2000; 20(6):351-4

Mercer JS.Current best evidence: a review of the literature on umbilical cord clamping. J Midwifery Womens Health 2001 Nov-Dec;46(6):402-14

Mercer JS, Skovgaard RL. Neonatal transitional physiology: a new paradigm. J Perinat Neonatal Nurs. 2002 Mar;15(4):56-75. Review.

Mercer JS, Nelson CC, Skovgaard RL. Umbilical cord clamping: beliefs and practices of American nurse-midwives. J Midwifery Womens Health 2000 Jan-Feb;45(1):58-66

***העצות המופיעות במאמר זה הן כלליות בלבד ואינן מהוות חוות דעת רפואית מוסמכת או יעוץ מוסמך. אין המידע מהווה תחליף ליעוץ רפואי של רופא מטפל. אין בעלי האתר נושאים אחריות לכל נזק שיגרם בעקבות שימוש בעצות.