הכל על שליה

מאת נעמה גבאי

השליה ותפקידיה

שליה מספקת לעובר חמצן, חומרי מזון ונוגדנים, ומסלקת ממנו החוצה חומרי פסולת ודו תחמוצת הפחמן. ההורמונים שהשליה מייצרת שומרים על קיומו של ההיריון ומאפשרים את חילוף החומרים בין האם לבין העובר. השליה מספקת את צורכי העובר ומסייעת בגדילתו ברחם, הלידה מסתיימת רק לאחר שהשליה נפלטה החוצה מהרחם, וסיימה את "קשר התיווך" בין התינוק לאם.

בעיות בתפקוד השליה יכול להוביל למצבים מגוונים, בהם תפקוד השליה יורד והיא מתקשה לספק את צורכי העובר ברחם.

להלן סקירה של מצבים פתולוגיים של שליה:

בשלות עודפת, הסתיידות שליה, שליה "זקנה"

בשלות עודפת

בשלות עודפת היא תסמונת שבה השליה הולכת ומזדקנת וקשה לה לספק את צורכי העובר. לכן קצב צמיחתו בזמן זה איטי והוא עלול לסבול ממצוקה לקראת סוף ההיריון. החשש הוא לגבי הריון שנמשך מעבר ל 42 שבועות, במצב שהשליה אינה מתפקדת כראוי.

סימנים שיכולים להעיד על בשלות עודפת אצל האם ואצל העובר: התכווצות הרחם, ירידה בתנועות העובר, ירידה בכמות מי השפיר, מים מקוניאלים שמעידים על מצוקה עוברית ברחם.

בשלות עודפת עלולה להיווצר גם לפני המועד המשוער של הלידה, מסיבות שונות, ביניהן חוסר יכולת של האם להזין את עצמה ואת העובר כראוי, סערה רגשית עמוקה או משבר רגשי שגורם לחסימה בתפקוד השליה.

תינוקות הבשלים ביתר עלולים לסבול מתופעה של רמת סוכר נמוכה בדם לאחר הלידה, משום שמאגרי האנרגיה שלהם בשעת הלידה היו קטנים. אספקת חמצן מועטה בזמן צירים עלולה להוריד גם כן את רמת הסוכר בדמם.

שליה זקנה, הסתיידות שליה

שליה "זקנה" היא שליה שתפקודה יורד, ומתחילה להראות סימנים של כיווץ ושל הסתיידות (שקיעת סידן). הזדקנות שליה הוא תהליך שקורה ככל שההיריון מתקרב לסיומו הטבעי, ולאחר שחלף המועד המתוכנן.

מה קורה לעובר כששליה מזדקנת? כאשר פוחתת היכולת של שליה לספק לעובר את תזונתו, הוא נאלץ להשתמש במאגרי השומן והפחממות שלו עצמו. כתוצאה מכך, קצב הצמיחה שלו מואט. במקרים כאלה כדאי להתחיל לידה באמצעות התערבות רפואית מלאכותית.

יש לזכור, שבאופן טבעי משך ההריון משתנה מאישה לאישה ומהיריון להיריון, ואיחור על פי המועד המשוער בלוח השנה (תל"מ) אינו מעיד בהכרח על תופעת בשלות עודפת, שליה "זקנה" או מצוקת עובר.

שלית פתח

שלית פתח היא שליה שהשתרשה בחלק התחתון של הרחם, ומכסה את פתח צוואר הרחם באופן מלא או חלקי. יכול להיות שבחודשי ההיריון הראשונים, השליה מונחת בשליש התחתון של הרחם, אבל בדרך כלל עולה עם התקדמות ההיריון. שליה שנשארת באזור הפתח (צוואר הרחם) עלולה לגרום לדימום בלתי מכאיב בחודשי ההיריון האחרונים. כאשר צוואר הרחם מבשיל ונמחק לקראת הלידה, קצה השליה שאינו מסוגל להימתח, נקרע מדופן הרחם ומדמם.

סימנים לשליית פתח:

הסימן הראשון הוא דימום אדום מבריק דרך הנרתיק, שאינו מלווה בכאב. הדימום הוא קל, מתמשך לסירוגין, ואחר כך יכול להתגבר בפתאומיות. לעיתים שליית פתח מאובחנת רק בתחילת הצירים, כאשר מופיע שטף דם פתאומי.
ראש התינוק מתקשה להתבסס נמוך באגן, מאחר ושליה נמוכה מונעת ממנו לרדת נמוך באגן האם.

טיפול:

במקרים של שליית פתח, אם הדימום מזערי והלידה אינה קרבה, ימליצו הרופאים בדרך כלל על מנוחה. במידה ומועד הלידה קרוב, או שהאישה כבר בתחילת לידה, כמעט תמיד יבוצע ניתוח קיסרי, מאחר והשליה עלולה להתנתק בהקדם ולגזול מהתינוק את מקור החמצן שלו. בנוסף, האם עלולה לסבול מדימום כבד.

רצוי להימנע מקיום יחסי מין, מאחר והפעלת לחץ על המקום עלולה לגרום לדימום.

רצוי לגשת לבדיקה רפואית בכל מקרה של דימום, גם אם אינו מלווה בכאבים כדי לקבל אבחנה והשגחה רפואית לפי צורך.

היפרדות שליה

היפרדות שליה היא מצב בו השליה נפרדת מדופן הרחם עוד לפני לידת התינוק, בשל דימום שנוצר בין השליה לדופן הרחם. השליה יכולה להינתק מדופן הרחם באופן חלקי או באופן מוחלט. הרחם מדמם במקום שהשליה התנתקה ממנו, וחלקו יכול להישטף אל הנרתיק והחוצה. הדימום מלווה בכאב מתמשך, ולעיתים גם בצירים.

מתי יכולה להתרחש היפרדות שליה?
בכל שלב לקראת סוף ההיריון, ולעיתים נדירות גם במהלך צירים. מצב זה עלול לסכן את בטיחות התינוק ולכן התערבות רפואית דרושה במקרים אלה. הסיבות להיפרדות מוקדמת של השליה אינן ידועות, אך התופעה רווחת יותר אצל נשים שתזונתן לקויה, נשים שסובלות מלחץ דם גבוה בהריון, ממחלת לב, מסוכרת, או מעודף מתח ולחץ.

תסמינים של היפרדות שליה:

הפחתה באספקת החמצן והדם אל השליה ואל העובר, וכתוצאה מכך מצוקה עוברית.
ירידה בלחץ הדם של האם, אובדן רב של דם.
עלולות להתפתח הפרעות קרישה קשות ודימום גובר בשל קריש הדם שסופג את כל גורמי הקרישה שבדם האם.

טיפול:
בדיקה בבית חולים על מנת לקבוע את מידת ההיפרדות. בסריקת אולטראסאונד ניתן יהיה להבחין בין היפרדות שליה לשליית פתח. אם הדימום מועט וקצב לב העובר תקין, יהיה אפשר להימנע מיילוד. בכל מקרה, נדרשים אישפוז ומנוחה, לצד ניטור קפדני של דופק לב העובר. אם הדימום הוא חזק ומסכן את האישה, ואם יש סימנים למצוקת עובר, אז יש למהר וליילד. במצבים אלו לרוב, יהיה צורך בניתוח קיסרי, אלא אם כן צוואר הרחם של האישה כבר בפתיחה מתקדמת.