חווייתו של תינוק בלידה

מאת נעמה גבאי

עוברית ברחם אמה, הריון מאמר זה נכתב ברוח הספרים: "תינוקות זוכרים לידה" של דר' דייויד ב. צ'מברליי, "לידה ללא אלימות" של פרדריק לבואייה.

ספרים אלה משמיעים את קולם של תינוקות רכים שבאו לעולם, ומציגים בפנינו זווית ראייה נוספת ללידה: חווייתו של הרך הנולד.

הספרים הם פרי מבורך של מחקרים מדעיים, פרקטיקה מקצועית בחדרי לידה, היפנוזה קלינית, ועדויות רבות של ילדים שזכרו את אירועי לידתם. מומלץ לקרוא ספרים אלו ולהשכיל לגבי דרך הטיפול בלידתו של תינוק. כך נקבל תינוקות בדרך הראויה לקבלם לעולם: באהבה, ברוך, בחמימות וברוגע.

כיצד חווה התינוק את לידתו? האם הוא יודע, מרגיש ומבין מה קורה לו בשעת הלידה? האם יש לו רצונות משלו? האם הוא חווה פחדים וחששות? לכל השאלות האלו התשובה היא חיובית. התינוק חווה את תהליך לידתו במלוא חושיו ובמלוא הכרתו. תהליך כניסתו לעולם ישפיע עליו במהלך חייו ויהווה חלק בלתי נפרד מזכרונותיו העמוקים הבלתי מודעים.

בחוויית הלידה של התינוק ושלך שותף גם הצוות הרפואי. השתתפותם בתהליך קסום זה היא לעיתים מכרעת. אופן טיפולם בתינוק והגשת העזרה בלידה, יקבע את אופיה של אותה חוויית לידה עבור התינוק ועבורך. כאן חשובה מאוד ההבנה של הצוות הרפואי את צרכיו של התינוק.

כף רגל של עוברית ברחם תינוק שעומד להיוולד לעולם מהרחם החמים, החשוך, העוטף והמגן של אימו, זקוק להיוולד החוצה לסביבה בתנאים דומים עד כמה שניתן, כדי לאפשר לו מעבר קל ונעים לעולם.

רצוי לעמעם את האורות בחדר לידה, כך שהם לא יסנוורו את עיניו ויכאיבו לו. רצוי לחמם את החדר בטמפרטורה המתאימה, כדי שעור הגוף לא יקבל מכת קור בלתי נעימה. רצוי לדבר בשקט, אפילו בלחישה, כדי לא להפריע לתינוק ברגעיו הראשונים. מערכת השמיעה של תינוק מפותחת וקולטת את תהודת הקול בעוצמה גבוהה למדי. רצוי להניח את התינוק מייד על בטן אימו, שישמע את הלמות ליבה, יחוש את מגע עורה, יריח את ריחה, יהיה עטוף בזרועותיה באהבה. רצוי להשאיר את חבל הטבור מחובר בין התינוק לשליה, ולתת לו עורק נוסף של חמצן. ההסתגלות לנשימה דרך הריאות היא קשה וצורבת לרך הנולד. קבלת חמצן דרך השליה עוזרת לו להתגבר על הקושי לנשום, עד שנשימתו מתייצבת כעבור 10-15 דקות מהלידה. בנוסף, חבל הטבור מסמל את הקשר הפיסי והרוחני בין האם לתינוק. לכן רצוי שהפרדת קשר זה תיעשה בדרך טבעית ונכונה, כשחבל הטבור מפסיק לפעום רק אז מסתיים את תפקידו בלידה.

תינוק שבוכה בחדר לידה אינו בוכה סתם או בגלל שהוא מפתח את ריאותיו. הוא בוכה כי קר לו, כי כואב לו, כי הוא רוצה להיות מחובק בזרועות אימו. אומנם, אין ביכולתו לדבר ולהביע את רצונו בשפה של מבוגרים, אבל בדרכו הוא מבקש תשומת לב לצרכים שלו, לפחדים שלו, לכאבים שלו. הבה נתייחס אליו בכבוד, בהבנה, באהבה. עם תשומת לב נכונה נוכל להעניק לו את מבוקשו.

לעיתים הדרך השגרתית בה מקבלים תינוקות בחדר לידה, היא קשה ובלתי מתחשבת עבורם.

תינוק היוצא מרחם אימו לתוך המולת החדר המואר והקר, מרגיש לפעמים ניגוד חריף במעבר מן הרחם העוטף אל החוץ. יש מקרים, כאשר אין צורך בהתערבות בתהליך הלידה, ובכל אופן הצוות הרפואי מושך את התינוק החוצה, לעיתים עד כדי נזק לעצמותיו ומפרקיו העדינים. במרבית הלידות חבל הטבור נחתך זמן קצר לאחר הלידה ואספקת החמצן הנוספת מתנתקת. לאחר שהתינוק מונח בחיק אימו לכמה דקות, הוא ניטל ממנה ומועבר להישקל על מכשיר המשקל. לרב, מנוגבת ממנו השכבה הלבנה המגינה על עורו, ורניקס, והוא נעטף בצורה קפדנית, באופן כזה שאינו יכול להניע את איבריו בחופשיות. רק אז הוא מוחזר אל אימו להתרפקות בזרועותיה או גם להנקה, אבל לא לזמן רב. מהר מאוד מנתקים אותו שוב ממנה ולוקחים אותו לתינוקיה לבדיקות וחיסונים. הפעם הפרידה היא לכמה שעות טובות.

דקות ספורות לאחר לידה: תינוק יונק משדי אימו עבור התינוק קבלת פנים זו היא בלתי מתחשבת, לא נעימה ולא הוגנת. גם עבור האם ההפרדה מתינוקה שזה עתה נולד היא קשה ואין בה כל צורך. האם צריכה להחזיק את תינוקה בחיקה, להרגיש אותו, לחבק אותו, לדבר אליו מילות אהבה, להניק אותו, להרגיע אותו. רק בזרועותיה הוא מרגיש בטוח, שליו, מוגן. תשעה חודשים הוא הרגיש את פעימות ליבה, הקשיב לקולה מבעד לדפנות הרחם, חש במגע האוהב והמלטף דרך הבטן. תשעה חודשים שהם קשורים יחד בקשר אוהב ומזין, בחוויות משותפות, בצלילים ותחושות ששמורים רק להם. ועכשיו בצאתו לאוויר העולם כל מה שהתינוק צריך זה את חום גופה של אימו, את חיבוקה האוהב ומילותיה המרגיעות. זוהי קבלת פנים ראויה לתינוק, המשך טבעי של התקשרות שהחלה עוד ברחם.

יש לכבד את אירוע הלידה של תינוק, לכבד את המעמד המופלא הזה, בו חיים חדשים מגיחים לעולם. יש להתייחס באהדה והבנה לבכי של תינוק שנולד,להיות ערניים לתנועות גופו, להבעות פניו. זו דרכו להגיד לנו מה הוא רוצה ולמה הוא זקוק. יש לקבל אותו באהבה לעולם, ולהעניק לו חוויית לידה נעימה ובטוחה.